פליטי אקלים

בשבוע שעבר התפרסם סיפורם של תושבי טובאלו המבקשים מניו זילנד להכיר בהם כפליטים. גובהם של איי טובאלו שבאוקיינוס השקט הוא מטרים ספורים מעל פני הים. בשנים האחרונות עלה מפלס פני הים, והאיים מוצפים. על פי הערכות, גורמים לכך ההתחממות הגלובאלית, סחף ומיזמי נדל"ן. איי טובאלו שוקעים.

עוד אזורים מישוריים בגובה פני הים עתידים להיעלם. בשנת 2005 הוצף חצי מהאי בולה בבנגלדש, והותיר 500 אלף בני אדם ללא בית. בנגלדש צפויה לאבד 20 אחוזים משטחה עד לשנת 2030. האי קיריבטי שבאוקיאנוס השקט, הסמוך לטובאלו, עתיד לשקוע. גם איים בפפואה גיניאה החדשה. גם האיים המלדיביים שבאוקיינוס ההודי.

ארגון ההגירה הבין-לאומי (IOM) פירסם לאחרונה דו"ח על הקשר בין שינוי אקלים לבין הגירה. שקיעה של יבשות, שטפונות, מידבור, מחסור במשקעים לחקלאות והדלדלות מי השתיה הופכים אזורים לבלתי אפשריים למחיה. הערכות הן שכ-19.2 מיליון בני אדם הם פליטי אקלים. הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים של האו"ם מעריך, שעד לשנת 2050 יגדל מספרם ל-150 מיליון. ארגון ההגירה הבין-לאומי מעריך שמספרם יכול להגיע באותה עת ל-250 מיליון (אחד מכל 45 בני אדם בעולם, לפי הערכות אלה, יעקר בשל שינוי אקלים). יש שמעריכים שאף למעלה מכך. למעשה, כבר כיום יותר אנשים נאלצים להגר בשל פגעי אקלים מאשר בשל פגעי מלחמות (ובל נטעה: שינוי אקלים גורמים גם למלחמות).

המאמצים הבין-לאומיים מופנים ליצירתם של מנגנונים למניעת ההתחממות הגלובאלית. בכך עוסקת אמנת קיוטו, ובכך עסקה ועידת באלי, שהתכנסה באינדונזיה בדצמבר האחרון. הוחלט על הצורך ביצירת הסכם בין-לאומי חדש עד לשנת 2009 להתמודדות עם משבר האקלים.

לצד הצורך במציאת פתרונות להתחממות הגלובאלית יש לייצר מנגנונים בין-לאומיים לטיפול בפליטי אקלים, אשר בניגוד לפליטים פוליטיים טרם הוכרו על ידי המשפט הבין-לאומי כמי שזכאים להגנה. אותם רציונאלים שהובילו לאימוצה של אמנת הפליטים – להגן על חייהם של בני אדם; לסייע להם להיחלץ מאזורי סכנה; ולאפשר להם לשקם את חייהם – חלים גם על פליטי אקלים.

סילבוס ליום הפליט

לקראת יום הפליט, שיצויין ב-20.6.2008, פרסם הפורום לזכויות פליטים (פורום של שמונה ארגוני זכויות אדם) שלושה פרקים ראשונים מתוך מסמך מדיניות מעמיק, אשר יעסוק בהיבטים שונים הנוגעים להגנה על פליטים ועל זכויותיהם:

• עקרונות להגנה על מבקשי מקלט ועל פליטים
• עקרון איסור הגירוש
• מעצר מבקשי מקלט ופליטים

מוקד סיוע לעובדים זרים, האגודה לזכויות האזרח והתכנית לזכויות פליטים באוניברסיטת תל-אביב פנו לחברי הכנסת והתריעו, כי הצעת החוק הממשלתית למניעת הסתננות, הידועה גם בשם "חוק וילנאי", היא אחת ההצעות הקשות והמסוכנות אשר הונחו על שולחן הכנסת בשנים האחרונות.

האגודה לזכויות האזרח פרסמה בימים האחרונים ידיעון בעריכתה של טל דהן על אודות פליטים ומבקשי מקלט בישראל. בידיעון אפשר למצוא מסמך רקע של הפורום לזכויות פליטים על מצבם של הפליטים ושל מבקשי המקלט בישראל, על התנהלותה של ממשלת ישראל, ונתונים מספריים עדכניים.

עוד בידיעון:

עו"ד ענת בן דור מהתוכנית לזכויות פליטים מנתחת את יחסה של מדינת ישראל כלפי אלפי הפליטים ומבקשי המקלט שהגיעו אליה במהלך השנים: הדרך שבה בחרה מדינת ישראל להתמודד עם התופעה נעה בין התעלמות והזנחה לנקיטת אמצעי הרתעה חריפים, תוך הפרתן של חובות משפטיות מובהקות ופגיעה בזכויות אדם. על המדינה לחדול מחיפוש אחר "פתרונות ישראליים יצירתיים" ולמלא את חובותיה לפי אמנת הפליטים כרוחה וכלשונה.

סיגל רוזן, רכזת פעילות ציבורית במוקד סיוע לעובדים זרים, מביאה את סיפורן של לילה בת השש ושל עמירה ושני ילדיה, הממחישים את חיוניות הביקורים של מתנדבי המוקד בבתי הכלא. היא גם מתארת כיצד הוגבלה מתכונת הביקורים מאז שארגוני זכויות אדם עתרו לבג"ץ בעניין תנאי כליאתם של ילדים, בחודש ינואר 2008.

עו"ד אורה בלום מהתוכנית לזכויות פליטים כותבת על נשים הנמלטות ממסורות פוגעניות ועל רדיפה על בסיס השתייכות מגדרית.

דיסקרימניציה בשם האינטגרציה

בחודש מרץ 2006 נכנס לתוקפו בהולנד חוק האינטגרציה. החוק מחייב את המבקשים לרכוש מעמד בהולנד מכוח קשרי משפחה לנתינים הולנדים לעבור במדינות מוצאם מבחן. בני המשפחה נדרשים להפגין שליטה בשפה ההולנדית ובקיאות באורחות החיים בהולנד. המבחן נערך בהולנדית בטלפון בנציגות הדיפלומטית של הולנד במדינת המוצא של המבקש. אם הנבחן נכשל, עליו לשלם אגרה בסך 350 אירו עבור כל הזדמנות נוספת להיבחן. לאחרונה החליטה ממשלת הולנד להעלות את ציון המעבר.

לא כולם נדרשים לעבור את "מבחן האינטרגציה". אזרחי 27 מדינות האיחוד האירופי, איסלנד, נורבגיה, ליכטנשטיין, שוויץ, ארה"ב, אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד, יפן ודרום קוריאה – פטורים מן המבחן. מדינותיהם, כך לפי שלטונות הולנד, דומות להולנד מבחינה סוציו-אקונומית ומדינית, ולכן אין להם צורך ב"מבחן אינטגרציה". המבחן מיועד לאזרחי מדינות "לא מערביות", ובהם בעיקר לאזרחי טורקיה ומרוקו – שתיים מן הקבוצות "הלא מערביות" הבולטות ביותר המבקשות לרכוש מעמד בהולנד.

"מבחן האינטגרציה" מצטרף לדרישות כלכליות מחמירות, שהוחלו בשנת 2004, כתנאי להגירה להולנד. המבחן והדרישות הכלכליות גרמו לירידה משמעותית במספר בני המשפחה, אזרחי טורקיה ומרוקו, שמבקשים להגר להולנד.

Human Rights Watch פרסם אתמול מסמך על אודות חוק האינטגרציה ההולנדי, בו הוא מוחה על הפגיעה בזכות לחיי משפחה ועל ההפליה מטעמי לאום והשתייכות אתנית, ותובע לבטל את החוק ולהנמיך את הדרישות הכלכליות. הארגון מביע חשש מן המגמה במדינות האיחוד האירופי לראות בהולנד מודל לעיצוב מדיניות הגירה.

תודה לכרמי לקר על ההפנייה למסמך

שמונה אחוזים וחצי

בראשית החודש פירסם בנק ישראל את הדו"ח לשנת 2007, הכולל, בין היתר, ניתוח של מגמות בשוק העבודה הישראלי. על פי הדו"ח, בשנת 2007 הועסקו בישראל 186.2 אלף מהגרי עבודה ו-49.4 אלף פלסטינים תושבי השטחים הכבושים. כ-90 אלף היתרים ניתנו להעסקת מהגרי עבודה. לצד הירידה בהיקף ההיתרים להעסקת מהגרי עבודה בענף הבניין, ושובם של העובדים הפלסטינים אליו, חלה עליה תלולה במספר ההיתרים להעסקת מהגרי עבודה בענף הסיעוד.

מעניין הפער בין מספר ההיתרים שניתנו להעסקת מהגרי עבודה לבין מספר מהגרי העבודה המועסקים בפועל ברישיון. לפי טענות האוצר, המתפרסמות היום, כ-125 אלף מהגרי עבודה מועסקים בישראל שלא ברישיון. כאמור, משרד התמ"ת הנפיק בשנת 2007 היתרים לכמעט מחצית ממספר מהגרי העבודה, השוהים כיום בישראל, ואולם לפי נתוני האוצר, פחות מ-35 אחוזים ממהגרי העבודה מועסקים בפועל ברישיון. הפער בין מספר ההיתרים להעסקה לבין מספר רישיונות העבודה בפועל מלמד על הרווחיות העצומה שבקבלת היתרים להעסקת מהגרי עבודה. כל היתר משמעו אפשרות לייבא מהגרי עבודה ולגבות מהם דמי תיווך. קבלת היתרים וייבוא מהגרי עבודה – היא עניין אחד. העסקתם של מהגרי עבודה ברישיון על פי ההיתרים שניתנו – היא עניין אחר.

"דה מרקר" מפרסם נתונים נוספים מתוך דו"ח "הוועדה לעיצוב מדיניות בנושא עובדים לא ישראלים", שהוגש לאחרונה לשר האוצר ולראש הממשלה. 2 מיליארד דולר העבירו מהגרי העבודה מישראל למדיניותיהם בשנת 2006. עוד 0.4 מיליארד דולר העבירו העובדים הפלסטינים לשטחים הכבושים. שיעורם של מהגרי העבודה והעובדים הפלסטינים הוא 8.5 אחוזים מתוך כלל המועסקים במשק.

דיני ההגירה ב-27 מדינות האיחוד האירופי

האיחוד האירופי וארגון ההגירה הבין-לאומי (IOM) מפרסמים בימים אלה מחקר משווה על אודות דיני ההגירה ב-27 מדינות האיחוד: אשרות כניסה; תנאים לרכישת תושבות; הגירה עבודה; מעמד לבני משפחה של מהגרים; ואשרות לצורכי לימודים והכשרה מקצועית. המחקר מתמקד בהגירה על פי החוק, ואינו כולל התייחסות מיוחדת לפליטים ולמבקשי מקלט.

תודה לכרמי לקר על ההפנייה למחקר

זו היתה השנה שהיתה

האגודה לזכויות האזרח פירסמה היום את "תמונת מצב 2007", הדו"ח השנתי על מצב זכויות האדם בישראל. בדו"ח, שחיברה טל דהן, גם פרקים שעוסקים במעמד אזרחי בישראל, במהגרי עבודה ובפליטים. מומלץ. הזדמנות לקבל תמונה מקיפה ומעודכנת על מה שקרה כאן בשנה האחרונה בעניינים של הגירה ושל מעמד.