Laissez Passer לסה פסה: צו גירוש וצו עיכוב יציאה מהארץ

יום חמישי, 13 בדצמבר 2007

צו גירוש וצו עיכוב יציאה מהארץ

בוגאפוב רבשאן, אזרח אוזבקיסטאן, נישא בשנת 2004 לאזרחית ישראלית. יש להם בת משותפת. בראשית שנת 2005 הוא בא לישראל. לא חלפו חודשיים מאז החל בהליך להסדרת מעמדו והוא נפרד מאשתו. רישיון ישיבתו בישראל בוטל. במסגרת הליך הגירושין הוא חויב במזונות הבת המשותפת, ובית המשפט לענייני משפחה הוציא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ.

בהמשך הוא נעצר בגין שהייה שלא כדין, ואולם אי אפשר היה לגרשו בגלל צו עיכוב היציאה. הוראות הדין קובעות, שבנסיבות אלה על היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט שהוציא את צו עיכוב היציאה, ולבקש את ביטולו. משרד הפנים הודיע לבית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין עוד בחודש ינואר 2007, "כי הוא מטפל בביטול צו עיכוב היציאה מהארץ". בפועל לא עשה דבר. בוגאפוב רבשאן שוחרר ממעצר, והוא נותר בישראל ללא מעמד.

שופטת בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב, שרה דותן, קיבלה את עתירתו והורתה למשרד הפנים להקנות לו רישיון עבודה:

"בנסיבות שנוצרו, כאשר העותר מנוע, שלא מרצונו, מלעזוב את ישראל מחד גיסא, וצפוי לנקיטת הליכי הוצאה לפועל הכוללים מעצר מאידך גיסא, אין המשיב רשאי להתעלם ממצוקתו של העותר ולמנוע ממנו אשרת שהייה ועבודה. העובדה שלעותר אין מוענקת אשרת עבודה, מונעת ממנו את האפשרות לשלם את המזונות שהוטלו עליו על ידי בית המשפט לענייני משפחה... ואת ביטולו של צו עיכוב היציאה מהארץ שהוצא בשל החוב שנצבר. לאור האמור לעיל, אני מקבלת את העתירה ומורה למשיב להעניק לעותר אשרת עבודה עד לביטולו של צו עיכוב היציאה מהארץ. אין באמור לעיל כדי למנוע מהמשיב לפעול לביטולו של הצו, אם ימצא לנכון."