Laissez Passer לסה פסה: No Match, עוד 500 פאונד, מהגרות עבודה בלבנון ומוזיאון לענייני הגירה

יום ראשון, 21 באוקטובר 2007

No Match, עוד 500 פאונד, מהגרות עבודה בלבנון ומוזיאון לענייני הגירה

נשתדל מעת לעת לשתף בדברים שלמדנו על המתרחש בגולה הדוויה והסחופה.

No Match
תקנה שהתקין המשרד האמריקאי לבטחון פנים מורה למעסיקים לפטר עובדים, אם הפרטים האישיים שמסרו אינם מתיישבים עם רישומי הביטוח הלאומי, והעדר המתאם לא נפתר בתוך תשעים ימים. ההנחה היא שעובדים אלה שוהים בארה"ב ללא היתר. מעסיקים שלא יודיעו בתוך תשעים ימים על הסדרת הבעיה או על פיטורי העובדים, מוחזקים כמי שמודעים לכך שמועסקים על ידם מהגרים השוהים ללא היתר, והם חשופים להעמדה לדין. אלא שהודעות "No Match" נשלחות מטעם הביטוח הלאומי למעסיקים בארה"ב כעניין שבשגרה, ואינן מלמדות אלא על אמינותו המפוקפקת של המרשם. טעויות הקלדה, אפשרויות שונות לאיות שמות, החלפה של שמות המשפחה בעקבות נישואין או גירושין וריבוי שמות משפחה – כל אלה הם חלק מן הסיבות לכך שהביטוח הלאומי מודיע על העדר התאמה.
בעשרה באוקטובר השעה בית משפט פדראלי בסן-פרנסיסקו בצו מניעה זמני את החלתה של התקנה עד להכרעה בעתירה שהגישו נגד התקנה שורה של ארגוני זכויות אדם, מהגרים, עובדים ומעסיקים. "הניו-יורק טיימס" משבח את החלטת בית המשפט. היא תימנע תוהו ובוהו ונזק נורא למאות אלפי אזרחים אמריקאים תמימים, שעלולים למצוא עצמם ללא עבודה. התקנה האווילית, כך על פי העיתון, ממילא לא תפגע ב"כלכלת הצל", בה מועסקים מהגרים ללא היתר. זו תסתגל כתמיד למצב החדש. מהגרים יעבדו בעבודות גרועות יותר, תעשיית זיופי המסמכים תשתפר, ומהגרים רבים יותר ישאלו זהויות לא להם.

עוד 500 פאונד
בצד השני של האוקיינוס, מודיע ארגון ההגירה הבינלאומי (IOM), על כוונתו להגדיל את מענקי הסיוע שניתנים למהגרים, שבקשותיהם למקלט בבריטניה נדחו, לצורך חזרתם לארצותיהם. עד כה העניק הארגון סך של 500 פאונד לכל אחד מבני המשפחה ומענק נוסף בסך 1,000 פאונד לצורכי הסתגלות. הארגון מסייע בנוסף בקבלת מסמכי נסיעה ורכישת כרטיסי טיסה. כעת מודיע הארגון על הגדלת מענק ההסתגלות לסך של 1,500 פאונד, ועל סך של 500 פאונד נוספים שיכולים להינתן חצי שנה לאחר החזרה. המענקים ניתנים רק לחוזרים מרצונם. מי שמגורשים מבריטניה – אינם זכאים לסיוע.

מהגרות עבודה בלבנון
"הארץ" מביא מתוך "לה מונד" את סיפורן של מהגרות עבודה מאפריקה ומאסיה, המועסקות בתנאי עבדות במשקי בית בלבנון. אחת מכל שישה עשר אנשים בלבנון היא מהגרת עבודה, המועסקת במשק בית. מהגרות העבודה אמורות להשתכר בין 100 ל-200 דולר לחודש, ככל שמשולם להן שכר. דמי התיווך הנגבים על ידי סוכנויות כוח האדם הלבנוניות יכולים להגיע לסכום השווה לעשר עד חמש עשרה משכורות. דרכוניהן מוחרמים מיד עם הגעתן. המשרד לבטחון פנים הלבנוני דורש שהדרכונים יוחזקו על ידי המעסיקים בלבד. נשים רבות נכלאות בבתי המעסיקים, ונאסר עליהן לצאת וליצור קשר עם בני משפחותיהן או עם אדם מבחוץ. יש ביניהן שנאנסות, מוכות, מורעבות ומוענשות. בארבע השנים האחרונות 200 מהגרות עבודה שמו קץ לחייהן. רבות מהן סבלו קודם לכן מהתעללות פיזית קשה. בקיץ 2006, שעה שישראל הפגיזה את ביירות, היו מעסיקים שנעלו את בתיהם ונמלטו, מותירים בהם את עובדות משק הבית. תמונותיהן של עובדות שהצליחו להימלט מפורסמות בעיתונים, והמשטרה אמורה לדאוג להחזירן לבתי המעסיקים מרצונן החופשי או בכפייה. מעסיקים נוהגים להגיש תלונות שווא בגין גניבה נגד עובדות שברחו, וכ-400 נשים נמקות בבתי הכלא בעוון גניבות דימיוניות.

מוזיאון לענייני הגירה